החלטה בתיק עע"ם 6823/10 - י"ב

           לפניי בקשה לעיון בתיקי בית המשפט בערעורים שבכותרת.

1.        הערעורים נסבו על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שדחה את עתירותיהן של המערערות - מתן שירותי בריאות בע"מ והאגודה לבריאות הציבור - נגד זכייתה של המשיבה 2 - נ.ט.ל.י. (החברה לשירותי רפואה דחופה בישראל) בע"מ - במכרז לאספקת שירותי רפואה מונעת לתלמידים (להלן ייקראו בעלי-הדין האמורים, בהתאמה: מתן, האגודה לבריאות הציבור ונטלי). בית המשפט העליון קיבל את הערעורים באופן חלקי, במובן זה שזכייתה של המשיבה 2 בוטלה נוכח אי-עמידה בתנאי-סף שנקבע במכרז (מדובר בתנאי-סף שלפיו על האחות הראשית להיות בוגרת של "השתלמות מוכרת בבריאות הציבור..."). התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בירור משלים.

2.        הבקשה המונחת לפניי עתה היא בקשתה של פמי פרימיום בע"מ (להלן: המבקשת) לעיין בתיקי בית המשפט. המבקשת, לדבריה, פועלת בתחום אספקת שירותי בריאות, והיא נמנעה בזמנו מלהגיש הצעה במכרז נוכח הבנתה את תנאי-הסף (זאת לאחר שרכשה את מסמכי המכרז). כעת, כך נטען, מעוניינת המבקשת לעיין בתיקי בית המשפט כדי להבין את העובדות שהובילו לפסילת המכרז וכדי לבחון באופן מושכל השתתפות במכרזים עתידיים.

           האגודה הודיעה על הסכמתה לעיון. גם משרד הבריאות אינו מתנגד. לעומת זאת, מתן ונטלי מתנגדות לעיון, וביתר תוקף מתנגדות הן לעיון גורף בכלל המסמכים שבתיק. לשיטתן, המבקשת לא הצביעה על טעם מספיק למתן רשות עיון, ומנגד, יש במתן הרשות כדי לפגוע בפרטיותן של מתן ושל נטלי, לפגוע בסודותיהן המסחריים ולהעניק למבקשת יתרון תחרותי בלתי-הוגן במכרזים עתידיים.

           לאחר עיון בתיקי בית המשפט ובטענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה באופן חלקי.

3.        בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת על-פי הוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות). סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4(ד) לתקנות מוסיפה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות, המורה כי "החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת".

4.        תקנה 4 מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005)). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק. בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך (לא פורסם, 1.11.2004)). לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת, ולעתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים נוגדים כגון ביטחון המדינה, הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד כיוצא באלה. ההכרעה בשאלת העיון מבוססת אפוא על איזון בין האינטרסים של מבקש העיון, של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו. בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.

           למותר לציין - והדבר חשוב לענייננו - כי כאשר יש טענה בעלת משקל לפגיעה בעניינו של בעל-דין עקב מתן רשות עיון, האיזון בין האינטרסים המתנגשים אינו נעשה בחלל ריק אלא בשים לב לתכלית הספציפית של העיון המבוקש. כך, למשל, במקום שבו ניתן להגשים את תכלית העיון או את עיקרה באמצעות עיון בחלק מן המסמכים שבתיק, ובדרך זו לצמצם את הפגיעה בעניינו של בעל-הדין המתנגד לעיון, הפתרון של עיון חלקי עשוי להימצא כפתרון הסביר והמידתי.

5.        בענייננו, אין טענה, לא כל שכן טענה מבוססת, כי העיון אסור בדין. במצב זה, הכלל הוא שיש להתיר את העיון בתיק בית-משפט גם כאשר המבקשת אינה צד להליך, זאת לאור עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת. על רקע זה ובנסיבות העניין, נקודת מוצא לדיון היא כי המבקשת עמדה בנטל (שאינו גבוה במיוחד) להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי לעיון בתיק. אמת, פסקי-הדין של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט העליון מפורטים ביותר, ועל פני הדברים נראה כי עיון בפסקי-דין אלה שפורסמו ברבים, ובמכרז עצמו שנרכש בזמנו על-ידי המבקשת, יש בו כדי ליתן תמונה ברורה לגבי הרקע והסיבה לביטול המכרז. עם זאת, אין אני שם עצמי בנעליה של המבקשת החפצה לעיין בתיק, ולאחר עיון בטענות הצדדים לא מצאתי כי הוצגו טעמים מספיקים לשלילת זכות העיון הנובעת כאמור מעקרון פומביות הדיון.

6.        עם זאת, בכל הנוגע להיקף העיון, באתי למסקנה כי אין להתיר במקרה זה עיון במסמכים מסוימים המצויים בתיקי בית המשפט, הכוללים מידע פרטי ועסקי שלמי מבעלות-הדין יש אינטרס מובהק שלא ייחשף לעיני המבקשת (השוו עת"מ (י-ם) 1173/07‏ אתנה סמרטקרד סולושנס בע"מ נ' היולט-פקרד (ישראל) בע"מ (טרם פורסם, 30.7.2008)). אסביר: לבעלות הדין המתנגדות לעיון יש אינטרס לגיטימי שלא ייחשפו לפני המבקשת מסמכים מסוימים, הן כדי לשמור על פרטיותן הן כדי למנוע יתרון למתחרה עסקי במכרזים עתידיים. הכוונה היא למסמכים הכוללים מידע עסקי שאינו בגדר נחלת הרבים. יודגש, כי עצם העובדה שהמסמכים הוגשו במסגרת המכרז ובמסגרת ההליך המשפטי אין משמעה כי בעלי-הדין ויתרו מניה וביה על הטענה כי אין לאפשר לצד שלא השתתף במכרז ולא נטל חלק בהליך המשפטי לעיין במידע. האיזון בין גילוי (או מתן אפשרות עיון) לבין חיסוי אינו קבוע אלא דינמי, ונקבע בכל מקרה לפי הוראות הדין הרלבנטיות, לפי מיהות הצדדים ולפי עוצמת השיקולים המתחרים. לכך מתווספת העובדה כי בחוברת ההצעה למכרז שהגישה נטלי נרשם כי "הדו"חות הכספיים" ו"המידע הנגזר מהם" עלולים לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי, משמע הטענה בעניין זה אינה מופיעה לראשונה בגדרי התגובה לבקשת העיון.

           בהמשך לאמור אוסיף כי בין הצדדים נטושה מחלוקת לגבי סיווגם המשפטי של הצעות המכרז ושל נתונים הכלולים בהצעות אלה כ"סוד מסחרי" כמשמעות מושג זה בדברי חקיקה. איני רואה צורך לקבוע מסמרות בעניין זה בגדרי ההליך שלפניי. לפי התקנות יש להתחשב בעניינו של בעל-הדין המתנגד לעיון (תקנה 4(ד) לתקנות). עניינו של בעל-הדין המתנגד לעיון אינו חייב להיות מסווג כ"סוד מסחרי" כדי שיהא לו משקל בנוסחת האיזון הקבועה בתקנות (ראו והשוו ע"א 30/11 טומשפולסקי נ' פריטום בע"מ (לא פורסם, 16.3.2011)). במקרה שלפניי, מצאתי כאמור כי הוצג עניין לגיטימי שלא ייחשפו נתונים מסוימים לפני המבקשת, מתחרה עסקית שלא נטלה חלק במכרז. לאור זאת, ובשים לב לתכלית העיון כפי שהוצגה בבקשה, באתי למסקנה כי אין מקום לאפשר עיון גורף בתיק.

7.        יובהר: בהחלטתי מיום 15.5.2011 אפשרתי למבקשת לפרט את הטעמים המצדיקים את העיון ולהבהיר "מדוע העיון בתיק - או בחלק ממנו - מוצדק בשים לב לאינטרסים העומדים מנגד כפי שהם מוצגים בתגובותיהן של המשיבות 2 ו- 3". בתגובתה מיום 6.6.2011 לא הציגה המבקשת הסבר מפורט ומנומק באשר לאופן שבו עיון במידע העסקי הכלול בהצעות שהוגשו למכרז ישרת את התכלית המונחת ביסוד בקשת העיון (ראו הניסוח הכללי בסעיף 6 לתגובה). כאמור, מטרת העיון במקרה זה, כפי שתוארה בבקשה, היא לאפשר למבקשת, השוקלת השתתפות במכרזים עתידיים, להבין לאשורו את הרקע לפסילת המכרז. מפסק-הדין של בית המשפט העליון עולה כי זכייתה של נטלי נפסלה בשל אי-קיום תנאי-הסף שעניינו כשירותה של האחות הראשית; נפסק, כי ההשתלמות שעברה האחות הראשית מטעם נטלי אינה מספקת לאור הפרשנות הראויה של תנאי-הסף במכרז. כיוון שזה הנימוק העומד ביסוד פסילת הזכייה, ובית המשפט העליון לא דן בעניינים אחרים הכלולים בהצעות שהוגשו למכרז, לא מצאתי טעם מבורר מדוע דרוש לה למבקשת לעיין בכל הנתונים העסקיים שבתיק המוצגים כדי לקבל תמונה ברורה לגבי "העובדות שהובילו את בית המשפט לבטל את המכרז" (סעיף 3.3 לבקשת העיון).

           עוד יצוין, כי בתגובה מיום 6.6.2011 הוסיפה המבקשת טענות כלליות בדבר חשיבותם של השקיפות ושל הפיקוח בכל הנוגע להליכי התקשרות של גוף ציבורי. על כך אין חולק, אך בד-בבד יש לציין כי לא מצאתי שבקשת העיון במקרה זה נועדה להגשים עניין ציבורי (כגון טוהר המידות או תקינות הליכי המכרז). מטרת העיון כפי שהוצגה בבקשה היא להבין את הסיבות לביטול המכרז על רקע רצונה של המבקשת לשקול השתתפות במכרזים עתידיים. מדובר אפוא בעיון שנועד בעיקר לשם אינטרס עסקי של המבקשת הצופה פני עתיד, ומכאן נובע כי במשוואת העיון אין להתעלם מאינטרסים דומים של מתן או של נטלי.

8.        אם כן, בהביאי בחשבון את תכלית העיון כפי שהוצגה בבקשה, את העובדה שהמבקשת היא מתחרה עסקית שלא השתתפה במכרז, ואת כלל השיקולים והטיעונים שהועלו על-ידי הצדדים, החלטתי בשלב זה להתיר למבקשת לעיין בכל כתבי הטענות והמסמכים שבתיק, למעט מסמכים שמצד אחד אין בהם תועלת מבוררת לקידום מטרת העיון, ומצד אחר יש בהם נתונים בעלי אופי עסקי-פרטי. על רקע זה, ולאחר עיון בתיקים כפי שהם מונחים לפניי, ראיתי לקבוע כי המבקשת תהא רשאית לעיין בתיקים שבכותרת למעט במוצגים המסומנים 7, 8 ו- 9 בתיק המוצגים מטעם נטלי. אדגיש, כי אני מתייחס לתיקים כפי שהם מונחים לפניי. ככל שמסמכים מסוימים שהוגשו במסגרת ההליך אינם מצויים בתיקי בית המשפט, החלטה זו אינה מתייחסת אליהם. כמו-כן ולמען הזהירות אני קובע כי העיון יעוכב לתקופה של 10 ימים מיום מתן החלטה זו, שבמהלכה יהיו מתן ונטלי רשאיות להגיש בקשה למניעת עיון במסמך ספציפי נוסף שלא נזכר לעיל, ובלבד כמובן שהדבר נתמך בנימוק ממשי נוכח הקביעות העקרוניות שבהחלטה זו. 

           העיון ייערך במזכירות בית-המשפט לאחר תיאום מראש, בפיקוח המזכירה הראשית או סגניתה. 

           אין צו להוצאות בהליך שלפניי.

           ניתנה היום, כ"א בסיוון תשע"א (23.6.2011(.